עַד כְּדוֹן בְּתִינּוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאָת רְאִיּוֹת. רְאִייָה רִאשׁוֹנָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁלִישִׁית דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. מִיכָּן וָהֵילַךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שְׁלִישִׁית עַצְמָהּ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. זְקֵינָה שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. חָֽזְרָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּשֶׁלֹּא כִוְונָה מַחְמַת הַוֶוסֶת. בְּשֶׁפָּֽתְחָה אוֹ הוֹתִירָה. שֶׁאִילּוּ כִיוִינָה נִקְבְּעָה וַוסְתָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שאילו כיונה. בשניות כמו בראשונות בתשעים יום נקבעה וסת ודיה שעתה:
דיה שעתה. ותוספתא היא בפ''א וה''ג התם זקנה הפסיקה ג' עונות וראת דיה שעתה הפסיקה ג' עונות וראת הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה לא שכוונה שעת וסתה אלא שפיחתה או שהותירה. וכצ''ל הכא חזרה והפסיקה ג' עונות הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת והשתא שייך שפיר ולא שכיוונה מחמת הוסת שראתה בפעם שניה כמו בראשונה והיינו ממש שלש עונות בינוניות שהן צ' יום אלא בשפיחתה בשלש עונות אחרות כגון שהיו שלש עונות ראשונות צ''א יום והשניות צ' יום או שהותירה שהיו ראשונות צ' והשניות צ''א ולפיכך מטמאה בשניות מעל''ע דאין כאן וסת:
זקנה שהפסיקה ג' עונות. ולא ראתה:
ר' ירמיה בשם רב. ס''ל דבתרי זימני איתחזקה וראייה שלישית עצמה מטמאה מעת לעת:
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראיות. מה היא דינה וקאמר דפלוגתא היא דהאי מ''ד ס''ל דראייה ראשונה וראייה שניה דיה שעתא וכן שלישית דאכתי לא אתחזקה בדמים עד שתראה שלש ראיות ומיכן והילך הרי היא ככל הנשי' ומטמאה מעת לעת:
עד כדון. עד כאן לא שמענו ממתני' אלא בתינוקת שהגיע זמנה לראות כדקתני במה אמרו דיה שעתא דאבתולה נמי קאי והיינו שהגיע זמנה לראות ועדיין לא ראתה שדינה בראייה ראשונה דיה שעתה ובראייה שניה הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת:
הלכה: בַּמָּה אָֽמְרוּ. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵינָה. 4b אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הִיא בְתוּלָה הִיא זְקֵינָה הִיא מְעוּבֶּרֶת הִיא מֵינִיקָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַתְייָא דְּרַב וּדְרִבִּי יוֹחָיָן כְּרִבִּי חֲנִינָה וְכוּלְּהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פַּצַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְּקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּכָּר עוֹבָרָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רָאָת רְאִיּוֹת הַרְבֶּה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. לָמָּה לִי כְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְּרִבִּי מֵאִיר קְלִילָא מִדְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֵימַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי דְּחָלָב. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ הָכֵין אִיתְאֲמָרַת.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל בפירוש הכין איתאמרת. דעובדא דרבי בענין הך פלוגתא דר''מ ור' יוסי הוה ולא בפלוגתא דחלב:
או נימר ר''מ ור' יוסי דחלב. מנא לך לומר דהך הוראה דרבי דאמרן בענין פלוגתא דרבי מאיר ור' יוסי דלעיל הוה דילמא עובדא כי הוה בנתנה בנה למניקה וגמלתו וכו' ובהא דפליגי ר''מ ור''י בהלכה דלעיל בטעמא אי בחלב תליא מילתא או לא:
ראת ראיות הרבה. כלומר וכן פליגי נמי ר''מ ור' יוסי בדין ראתה המעוברת והמניקה ראיות הרבה והפסיקה ג' עונות ולא ראתה ואח''כ ראת ר''מ אומר מטמא מעת לעת כלומר לדברי ר''מ כך הוא דשמעינן לר''מ דהוא ס''ל כסתם מתני' דדוקא בראייה ראשונה דיה שעתה ומשוי לה ראייה שאחר הפסק ג' עונות כראייה שנייה וכיון דראתה ראיות הרבה הרי היא ככל הנשים ומה שהפסיקה ג' עונות אינו כלום דדילוג וסת הוא וכדין בכל הנשים דאם אח''כ ראתה מטמא מעת לעת ור' יוסי סבירא ליה דמעוברת ומניקה בעברו עליהן ג' עונות ואפי' אחר שראו מכיון שהפסיקה ג' עונות ולא ראתה דין מעוברת ומניקה כמתחלה להן ודיין שעתן בראייה ראשונה שאחר הפסק ג' עונות ובהא הורה ר' כקולי דר' יוסי:
הוכר עוברה ואח''כ ראת. דאשכחן דפליגי ר''מ ור' יוסי בהא כדתנן במתני' דלעיל דלר''מ משהוכר עוברה דיה שעתה ור' יוסי ס''ל דבמעוברת ומניקה שעברו עליה שלש עונות ולא ראו בעינן והורה רבי בהא כקולי דר''מ ומשהוכר עוברה דיה שעתה ובמניקה משתלד:
היך עבידא. באיזה ענין הוא דקאמר דרבי הורי כקולי שניהן ומפרש לה דבדין מעוברת ומניקה הוה עובדא:
כרבי חנינא. דלקמן דמוכחא כוותיהו מהא דרבי וכולהו פליגי על שיטתיה דשמואל:
רב ור' יוחנן תריהון אמרין. דאכולהו ד' נשים קאי היא בתולה וכו' הכל דין אחד להן:
אבל מעוברת ומניקה. דדמיהן מסולקין הן ואפילו לא נסתלקו עכשיו לגמרי מסתלקין והולכין הן נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מניקותה להיות דיין שעתן:
גמ' לא שנו. הא דמחלקינן בין ראייה ראשונה לראייה שניה אלא בתולה וזקנה דבתולה טעמא דכיון דראתה פעם שניה הוחזקה ברואה וכן זקנה אחר שראתה פעם שניה חזרה לקדמותה דנראה דמה שעברו עליה ג' עונות ולא ראתה לאו סילוק דמים הואי אלא דילוג וסת:
ר' יוסי אומר וכו' דהוא סבר מעין אחד הוא. והלכך בעי צירוף לג' עונות שתפסיק ולא תראה כמפרש לזה בהלכה דלעיל:
ואם אומר את. השתא מסיק למילתי' דאם אומר את כשמואל דהא דתנן במתני' בראייה שניה מטמא מעת לעת דוקא בבתולה וזקנה הוא אבל במעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן וכל ימי מניקותן למה לי למיתלי דפסק בהא כר' יוסי הא דר''מ קלילא היא מדר' יוסי דלדידיה לעולם מעוברת ומניקה דיין שעתן משהוכר עוברה ומשתלד ואפי' ראו אח''כ כמה וכמה ראיות לעולם דיין שעתן הן אלא ודאי דהא דתנן במתני' במה אמרו דייה שעתה וכו' לכ''ע אכולהו קאי ואפי' במעוברת ומניקה אבל בשניה הרי היא ככל הנשים ובהפסיקה ג' עונות אחר שראתה בתחילה בהא הוא דפליגי דרבי מאיר מחשיב לה כראייה שניה שלה ור' יוסי סבירא ליה מכיון דהפסיקה ג' עונות ואח''כ ראת' כראיי' ראשונה שבתחילת ראיית' דמיא והשתא שפיר הוא דתלי הורה רבי בהא דלעיל כקולי דר' יוסי כדאמרן:
משנה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת חוּץ מִן הַנִּידָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת לְדַם טוֹהַר. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים חוּץ מִן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. וּפַעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵירוֹת עֲלֵיהֶן הַכֹּהֲנוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל תְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אע''פ שאמרו. אשה שיש לה וסת דיה שעתה:
צריכה להיות בודקת. בכל יום שחרית וערבית כשאר הנשים:
חוץ מן הנדה. שאם ראתה יום אחד היא טמא' כל שבעה ואינה צריכה בדיק' בכל שבעה דהא בלאו הכי טמאה היא:
והיושבת על דם טוהר. אין לה בדיק' שהרי אפי' תרא' דם טוהר הוא:
והמשמשת. בגמרא קאמר דמשמשת קתני שאעפ''י שיש לה וסת צריכה לבדוק לפני תשמיש ולאחר תשמיש ודוקא כשהיא עסוקה בטהרות דמגו דבעיא בדיק' לטהרות בעיא נמי בדיק' לבעלה אבל אשה שאינה עסוקה בטהרות לא בעיא בדיק' לבעלה:
ובתולה שדמיה טהורין. ד' לילות לב''ש ולב''ה עד שתחיה המכה של בעילה אינה צריכה לשמש בעדים שהרי דמה טהור ואפי' נשתנו מראית דמים שלה הואיל דשמשה משום התשמיש נשתנה וכיון דלאחר תשמיש לא בעיא בדיקה לפני תשמיש נמי לא אצרכוה רבנן אבל שחרית וערבית צריכה בדיקה היכא דלא שמשה אחר בעילה ראשונה דשמא נשתנו מראה דמים שלה ממרא' דמים של בעילה ראשונה ואם נשתנו טמאה שרגלים לדבר שאין זה דם בתולים:
ופעמיים צריכה להיות בודקת. האשה שצריכה בדיקה:
בשחרית. להכשיר טהרות של לילה שאם תמצא טהורה תדע שלא ראת בלילה ולכשתמצא ערבית טמאה יצאו אלו טהרות מספק:
ובין השמשות. להכשיר טהרות שנתעסקה בהן ביום:
ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. שמכינה עצמה לשמש עם בעלה:
אף בשעת עברתן. אף לאחר שאכלו בתרומה צריכין לבדוק עצמן לתקן שירי תרומה שבפניה שאם תמצא עכשיו טהורה כשתבדוק ערבית ותמצא טמאה לא יהיו שירי התרומה בכלל טמאה למפרע שהרי בדקה עצמה לאחר העברתה ואין הלכה כר' יהודה:
כַּמָּה עוֹנָה נוֹתְנִין לָהּ. עוֹנָה בֵינוֹנִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה בֵינוֹנִית שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיִתְּנוּ לָהּ עוֹנָה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְבָּֽרְרָה בְדָמִים אֵין לָהּ עוֹנָה. וּמָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ כְּתָמִין. חִזְקִיָּה אָמַר. מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתָהּ כְּכַד מַיִם יֵשׁ לָהּ כְּתָמִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ כָּל הַסַּדִּין כּוּלֹּו מָלֵא טִיפִּין שֶׁלְּדָם אֵין לָהּ כְּתָמִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ רָאָת מֵאָה פַעַם אֵין לָהּ כְּתָמִין. עַד אֵיכָן. עַד שֶתָּבוֹא לִימֵי הַנְּעוּרִים. וְאֵילּוּ הֵן ימֵי הַנְּעוּרִים. מִשֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. רוֹקָהּ טָהוֹר. מִדְרָסָהּ טָהוֹר. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִים טָהוֹר. סָֽבְרִין מֵימַר. מֵעֵת לְעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
רוקה טהור מדרסה טהור. של תנוקת דלא אתחזקה בדמים ונמצא רוקה ומדרסה בשוק לא מחזקינן לה כספק הרוקין הנמצאין:
מגעה ברשות הרבים טהור. כדמפרש ואזיל לענין מאי קאמר:
סברין. בני הישיבה לפרש ולומר דה''ק דטהור מטומאת מעת לעת דאלו הנשים המוחזקות לראות מגעה מטמאה למפרע מעת לעת אפי' ברשות הרבים וזו כיון דלא הוחזקה להיות רוא' אף על גב דראתה השתא שני פעמים זו אחר זו אפילו הכי מגעה במעת לעת ברשות הרבים טהור:
אפי' ראת מאה פעם. כלומר שראתה הרבה בפעם אחת כערך מאה פעמים ראיות אין לה כתמין דאכתי לא אתחזקה בדמים עד ראייה שלישית בעונות כדרך שאר הנשים:
שמואל אמר וכו'. דאכתי לא אתחזקה בדמים ואין לה כתמים וכן אמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי:
מאחר שעשיתה ככד מים. שנופצת וחוזרת נופצת ואם תראה עוד ראייה שלישית מטמאה מעת לעת ככל הנשים יש לה כתמין וכתמה טמא:
ומהו שיש לה כתמין. לתנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראשונה ושנייה אם כתמה טמא או לא:
ויתנו לה עונה. השתא פריך על הא דלעיל תנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דאמרינן בראשונה ובשניה דיה שעתה ואמאי יתנו לה עונה ואם תראה בשניה לאחר עונה בינונית תהי' ככל הנשים דהא חזינן דראייתה אחר עונה בינונית היא ומשני מאחר שלא נתבררה עדיין בדמים עד אח''כ אין לה עונה כשאר כל הנשים:
עונה בינונית. ולא פירש כמה ופירשה ר''ל בשם ר' יהודה נשיאה עונה בינונית שלשים יום:
כמה עונה נותנין לה. הא דתנינן עונה כמה היא:
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. רָאָת רְאִייָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִייָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָאָת 5a וְאַחַר כָּךְ רָאָת. כְּוֶוסֶת אֲרוּכָּה הִיא שֶׁתְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. אוֹ כְהֶפְסֵק עוֹנָה הִיא שֶׁתְּהֵא דַייָהּ שָׁעָתָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. מַה עִם בְּשָׁעָה שֶׁעָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין אַתְּ אָמַר. דַייָהּ שָׁעָתָהּ. כָּאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְאִין כֵּינִי אֲפִילוּ רָאָת רְאִייָה אַחַת לֹא תְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת עַד שֶׁתִּרְאֶה שָׁלֹשׁ אַחַר הַפְסָקָה. אָמַר לֵיהּ. דַּמְייָא לְוֶוסֶת אֲרוּכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל דמיא לוסת ארוכה. כלומר הדר וקאמר דלאו מילתא היא דאמרי אלא דמיא כוסת ארוכה ותטמא מעת לעת:
א''ל ואין כיני. אם כן דאת מחשבת לה כהפסק דמים ודינה כמו בתחילה אפי' ראת ראייה אחת כלומר עוד ראייה אחת ואחרת אח''כ לא תטמא מעת לעת שהרי כמו בתחילת ראייתה היא ועד שתרא' שלש אחר הפסיקה הוא שתטמ' מעת לעת כדלעיל בראיי' שלישית של התחלת ראייתה:
כאן שלא עשתה ככד מים. שהרי הפסיקה מלראות שלש עונות לכ''ש שתהא דיה שעתה א''נ כבדמין כשכיחא בדמים והיינו הך:
א''ל ר' יוסי מה אם בשעה שעשיתה ככדמיין. כלומר ככד מלא מים שנופצת וחוזרת ונופצת והיינו בשתי ראיות ראשונות דחזינן דרואה וחוזרת ורואה ואפ''ה את אמר דייה שעתה גם בראייה שניה:
ר' יודן בעי ראת ראייה ראשונה ושניה וכו'. אתינוקת שלא הגיע זמנה לראות קאי דאמרינן לעיל דבראייה שניה לדברי הכל דיה שעתה ובשלישית הוא דפליגי דרב ס''ל כיון דאיתחזקה בתרי זימני מטמאה בשלישית מעת לעת ככל הנשים והשתא בעי דאם אחר ראייה השניה הפסיקה שלש עונות ולא ראתה ואח''כ ראת מאי מי אמרינן כוסת ארוכה היא כלומר הך ראייה שלישית שראתה אחר שלש עונות לאו כהפסק עונה היא לומר שחזרו ונפסקו דמיה אלא כוסת ארוכה שנתארך ונתעכב הוסת עד אותו הזמן ומטמאה מעת לעת כדין ראייה שלישית שלה או דילמא כהפסק עונה היא שנראית שחזרו ונפסקו דמיה ותהא דייה שעתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source